'עוטה
עור הנמר', הפואימה של שותא רוסתוילי,
נחשבת לגולת-הכותרת של התרבות הפיוטית הגרוזית במאה
הי"ב.
|
אף-קוני לא-ירפאני להשיב
לנגע און, בינו-זאת ולו-תבינו
את-נוסי מפגעון גם-אני עשיתי פעם מעשי חכם
גאון, ויצב אותי החלד במשמרת
שגעון. מה-הנו אמיץ הרוח,
אם-לא-איש עמיד בצער, לא-ישח בבוא הפגע, לא-ישיח
בו בשער? אל-תירא: כילי החלד, וחסדי
האל כסער הוסר אשר נוסרת משיחת חמור
ובער. אם-תשמע אלי – הקשיבה,
ודיך יהבי בלכתי הלום נפרדתי משמשי
וזהבי ואמר: לבי לאפר שם-אחי
ואהבי האוכל לשבת בית ותועלת
להביא? מקצות הארץ החזקתיך,
ומאציליה קראתיך; אספרה, אל-חק: בני אתה,
היום ילדתיך אל-תירא כי עמך-אני
אמצתיך, אף-עזרתיך למורג חרוץ חדש,
בעל-פיפיות, הנה שמתיך. ויותר לא-בקשתיך: כעבור
שנה ימים תפגשני פה לשמע אמרים
מנחמים את-העת הזאת הועדתי –
פריחת סממנים כאשר יעיר הכלב יעירוך
בשמים. הן יבשו ויכלמו, כל הנחרים
בך יהיו כאין ויאבדו, כל אנשי
ריבך תבקשם ולא תמצאם, אנשי
מצתך יהיו כאין וכאפס, אנשי
מלחמתך אף-עתה קורא הספר, עינך –
מקור דומע בלי-לב ידיד – מה-יעש
לבבנו הכמה? פרישת אהוב כרצח בעצמות
המתמהמה הנצל מיום כמוהו – את קשיו אינו שומע. |
... כעבור
שנה ימים ... לחגוג את יום השנה למעצרי זה
אוילי, אבל תמיד זו חגיגה לקרא את
רוסתוילי כעבור שנה או שבעים תלוי איך
מסתכלים החיים נראים יפים ובטח לא
תפלים בתוך הטקסט ש'עור הנמר
עוטה' מוסתרים שני בתים, בך לא
נשטה
ליום השנה שלוחה זו
החידה קרא הטקסט היטב ואז
תדע מי מהבתים מ שותא
הרים, ומי לקח מספר
הספרים? בקריאה הנאה גזורה ובפתרון ברכה
שזורה כך או כך אשאר
מעריצך יוסף של הבובה העשה לכם אלוה הפגשה אשר
כמוה להפריד ולשגע את-חושיך
מדמעה? מאהב נרדף מפגע, שמעה לזאת
שמעה את-נפשי תקח ממני,
אם-לא-בא הסוף לכמוה! ועתה אישי אל-תוסף להכביד
את-אזיקיה כי-האש השורפתני – לא מצת
ירה זיקיה גם-כבה לא-תכבנה, גם תוקד
ממזיקיה לך-ושוב לראות בשמש ופניה
מבזיקיה. |
תרגם מגרוזית – בוריס גאפונוב
עורך ספרותי – א. שלונסקי
הוצאת הקיבוץ הארצי 1969