ילדים זה שמחה

סופסוף אני שייך למשפחה ברוכת ילדים,
שהרי בעקבות כל השמחה, נולדו לי הרבה אחים.

אמנם בדרך נעלמו בני דודים בשר מבשרי,
וחשתי כמו אבי שחלה, מה זה יחס אכזרי.

אחותי היקרה בקרה אותי בכלא ביום חמישי,
אתה תפילין ותפילה, ובבטנה ילדה השישי.

אך יותר מכולם הפתיעו אותנו הרבה חברים,
בשעת צרה התמסרו, ועתה הם יותר ממכרים.

לכם חברים רצוי ומקובל ללדת הרבה ילדים,
את זאת למדתי בכלא, מאחי ה "בני דודים".

"אתה תפגוש אח שלא מהבטן של אמא שלך",
ולפי הפתגם הערבי אז תדע, מי באמת קרוב ללבך.


אחיכם
אבו-אל בנת